כאשר אדם פרטי מכריז על כך שהוא פושט רגל, הנזקים לסביבה ולחברה הם יחסית מינוריים. פשיטת רגל נועדה לאפשר לו להתחיל את חייו מחדש, ולכן הוא לא נחשב עוד כנטל על החברה - והנפגעים היחידים הם הנושים, בתקווה שלהם יימצא הסדר מניח את הדעת. המצב משתנה כאשר גוף עסקי מודיע על כך.
כאשר חברה, ארגון או קונצרן מודיעים על פשיטת רגל או נכנסים להליך כזה, הבעיה העיקרית היא בתפקוד מול העובדים. הרי מהלך כזה מעיד על כך שהארגון אינו מסוגל עוד לפרוע את חובותיו, וכמובן שבין החובות האלה נמצאות גם המשכורות של העובדים השונים.
מה עושים? הרי מצד אחד, חברה שמגיעה למצב של פשיטת רגל פשוט לא יכולה לשלם את חובותיה. אין כאן ניסיון להתחמק מהתשלום (אחרת בית המשפט יחשוף זאת בסופו של דבר), אלא הודעה כנה בדבר המצב הכלכלי הגרוע שלה. מצד שני, ידוע כי החוק רואה חשיבות עליונה בתשלום המשכורות של העובדים. הלנת שכר נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בקובץ דיני העבודה, וכל מי שעושה זאת דינו רע ומר. כיצד יכולה מערכת המשפט גם להגן על הפושט וגם להבטיח את זכויות העובדים?
פשיטת רגל של חברה - יש סדרי עדיפויות
החוק קובע מפורשות כי במקרה של פשיטת רגל של חברה אשר מעסיקה עובדים, ישנם סדרי עדיפויות מבחינת התשלום לנושים: ישנם לא מעט גורמים אשר להם החברה חייבת כסף, אך מעל לכל, נעשה מאמץ לשלם את משכורות העובדים.
העובדים הם אלו שיקבלו לכיסם כל שקל שמגיע להם. בעניין זה יכללו כמובן בראש ובראשונה המשכורות עצמן, ולאחר מכן גם כל פיצוי לעובד בגין הלנת שכר, הפרת הסכמים וכדומה. לאחר שהעובדים טופלו בצורה מניחה את הדעת (לפחות בעיני ראש הערכאה המטפלת בעניין), יתפנו מנהלי ההליך לעסוק בחובותיהם של הנושים האחרים.
ומה בדבר פיצויים על הלנת שכר?
זו שאלה טובה. הרי אם החברה לא מסוגלת לשלם את כספו של העובד, כנראה שהיא תגיע מהר מאוד למצב בו היא מלינה את שכרו. כבר לאחר היום העשירי מהמועד בו הוסכם על תשלום המשכורות, המעסיק נחשב למלין.
כאן, לכאורה, נקלע העובד למצב בעייתי: מצד אחד, מגיעים לו פיצויים על ההלנה ואין סיבה שהוא לא יגיש תביעה להלנת שכר. מצד שני, הנתבעת נמצאת בהליכים של פשיטת רגל, לכן כל מהלך שלא יעשה בעניין הם ככוסות רוח למת, לא?
מסתבר שלא. כל תביעה בגין הלנת שכר, גם במצב של פשיטת רגל, היא דבר שמומלץ ואף חובה לבצע. לא משנה מה המצב של החברה - העובד זכאי לדרוש את המגיע לו וכדי שהמדינה תדע בדיוק אילו פיצויים מגיעים לו, עליו לתבוע את כספו.
זהירות: התיישנות!
לעיתים נדמה לעובד שיש לו את כל הזמן שבעולם לתבוע את המעסיק. התחושה היא שכלום לא בוער ואפשר לחכות עם העניין לזמן שיהיה יותר נוח - אולי עם סיום ההליך, אולי רק לאחר שיסתיימו כל הבירורים והתמונה תהיה יותר מסודרת.
ובכן, זו טעות: גם בתביעות להלנת שכר ישנה התיישנות, והיא מופיעה מהר מאוד: לאחר שנה בלבד מיום ההלנה (במטרה לזרז את העובד לעשות זאת). לכן, לא מומלץ להסס או להתעכב בהגשת התביעה, גם במקרה של פשיטת רגל. עשו זאת מייד.
לקריאה נוספת:
- חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, מאתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
- מהו חוק הגנת השכר?, מאתר gov.il
- דבר החוק בנושא פיצויי הלנת שכר, מאתר עו"ד אריק שלו
- שכר עובדים במקרי פשיטת רגל או הליכי פירוק, מאתר משרד עו"ד דורה כהן ויצמן
| אדם פרטי | ||||
|
|
| חברה | ||||
|
|
| גביית חובות | ||||
|
|
| הליכי הוצאה לפועל | ||||
|
|